כמו כול יום רגיל בערך. . אז אין לי מה לרשום.
אז נרשום איזה קטע
~
בכיתי.. בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם, ניסיתי לעצור את אותן הדמעות.
הוא שתק. למרות שבמקומו הייתי אומרת מליוני מילים. היה שקט כול-כך ריק.
כיאילו לא שמע אותי.רציתי להיעלם, כיאילו כלום לא קרה.
לחזור לאותם הימים שחייכת וצחקת..
"ג'יין! בואי נלך לפארק!" הוא חייך אליי והזיז את הפוני לצד,
"אוי,ג'יין למה הלחיים שלך אדומות?"
"אה... זה בטח בגלל החום!כן,חום!"
ועכשיו..?
ראיתי אותו, הסתכלתי בעייניו עיניו היו ריקות. חיוורות,חסרות שום רגש.
אפילו לא היה לו אכפת.
השפלתי את מבטי.. "אני אוהבת אותך.."
היה שקט. שמעתי את כול המחשבות שעברו בראש שלו.
התחיל לרדת גשם, לא היה לי אכפת וכנראה שגם לו, הוא רק הביט בי.
השקט הרועש הזה.. שאתה יכול להשתגע ממנו..
כול-כך פחדתי לאבד אותו באותו רגע.. כול הרגעים שלנו ביחד-יימחקו.. כיאילו כלום לא קרה.
"תגיד משהו.. בבקשה!" צעקתי. הוא רק הסתכל עליי.
לא יכולתי להסתכל בעיניו,כאב לי מדיי, זהו, אני איבדתי אותו..
הגשם התחיל להתחזק. "ג'יין?"
"מה?" הדמעות המשיכו לזלוג.
.
"גם אני אוהב אותך." ואז.. שמעתי את הקול הזה.. שאני כולכך אוהבת.. מאותם הימים.
~
וואו.. לא יודעת למה, אבל השקעתי בו ממש הרבה אז תפרגנו.
תודה שקראתם ♥
;){kind=link}