חשבתי שאני הסתדרתי, חשבתי שהכול יהיה בסדר ושאני לא צריכה עוד את הבלוג הזה..
אני לא יכולה. אני עוד שניה נשברת, הגרון שלי נחנק . אני מרגישה כיאילו אף-אחד לא צריך אותי.. אני מתחילה להאמין בזה. עד כמה שאני מנסה להיות מצחיקה חמודה ואוהבת אבל לא סתם אוהבת... אני יכולה לתת אהבה בלי סוף, אני תמיד מחייכת. לייד כולם הם מרגישים עם זה בנוח להעיף אותי מהחיים שלהם, כי אני שטותית ולא מעניינת, ופשוט האנשים רגילים לקבל ממני יחס מחמם ואוהב . החברים שלי לא אכפת להם ממני. עם אני עוזבת את הקבוצה בגלל שחפרו לי אף אחד לא בא לשאול מה קרה לקריסטל.. כי לאף אחד לא אכפת.
תודה שקראתם ♥
חשבתי שאני הסתדרתי, חשבתי שהכול יהיה בסדר ושאני לא צריכה עוד את הבלוג הזה..
אני לא יכולה. אני עוד שניה נשברת, הגרון שלי נחנק . אני מרגישה כיאילו אף-אחד לא צריך אותי.. אני מתחילה להאמין בזה. עד כמה שאני מנסה להיות מצחיקה חמודה ואוהבת אבל לא סתם אוהבת... אני יכולה לתת אהבה בלי סוף, אני תמיד מחייכת. לייד כולם הם מרגישים עם זה בנוח להעיף אותי מהחיים שלהם, כי אני שטותית ולא מעניינת, ופשוט האנשים רגילים לקבל ממני יחס מחמם ואוהב . החברים שלי לא אכפת להם ממני. עם אני עוזבת את הקבוצה בגלל שחפרו לי אף אחד לא בא לשאול מה קרה לקריסטל.. כי לאף אחד לא אכפת.
תודה שקראתם ♥