זה מרגיש כמו שלציפור נתנו חופש שהיא צריכה לקבל, אבל הסביבה סוגרת עליה, חונקת אותה.
שהציפור מנסה לעוף, אך ידיים הענקיות מושכות אותה,
היא עדיין מנסה לעוף לחופשיות,והיא מנסה להגיע אליו,
בסופו של דבר הן מושכות אותה למטה, לבור של הנצחיות,
שמשם היא כבר לא יכולה לצאת, היא כבר התייאשה, התייאשה כמעט לגמריי,
עיניה היפות והזוהרות מלאות תקווה התרקנו לחלוטין לעיינים חסרות צבע, ושום אור לא חדר לתוך העין הזאת.
זה לא באמת מה שמגיע לה, זה לא באמת..
והיא עדיין נשארה שם, אותה הציפור שם בתוך הבור.
כלואה שם בבור הבדידות, לבדה, אין לה אפילו את התקווה, שמישהו יעזור לה,
אפילו עם כן, החופש, היא לא תקבל אותו,גם ככה בחופש כבר התרוקן בעייניה, התפוגג בעינייה, אותו הזוהר בימים ההם,
הזוהר הזה היה החופשיות, שהיא הייתה כול-כך צריכה , אבל אי-אפשר להחזיר,
ככה זה מרגיש.
תודה שקראתם ♥
אתם יודעים איך זה מרגיש? אתם יודעים?...
זה מרגיש כמו שלציפור נתנו חופש שהיא צריכה לקבל, אבל הסביבה סוגרת עליה, חונקת אותה.
שהציפור מנסה לעוף, אך ידיים הענקיות מושכות אותה,
היא עדיין מנסה לעוף לחופשיות,והיא מנסה להגיע אליו,
בסופו של דבר הן מושכות אותה למטה, לבור של הנצחיות,
שמשם היא כבר לא יכולה לצאת, היא כבר התייאשה, התייאשה כמעט לגמריי,
עיניה היפות והזוהרות מלאות תקווה התרקנו לחלוטין לעיינים חסרות צבע, ושום אור לא חדר לתוך העין הזאת.
זה לא באמת מה שמגיע לה, זה לא באמת..
והיא עדיין נשארה שם, אותה הציפור שם בתוך הבור.
כלואה שם בבור הבדידות, לבדה, אין לה אפילו את התקווה, שמישהו יעזור לה,
אפילו עם כן, החופש, היא לא תקבל אותו,גם ככה בחופש כבר התרוקן בעייניה, התפוגג בעינייה, אותו הזוהר בימים ההם,
הזוהר הזה היה החופשיות, שהיא הייתה כול-כך צריכה , אבל אי-אפשר להחזיר,
ככה זה מרגיש.
תודה שקראתם ♥