קפטן תחתונים

"אתה יודע, זה באמת מרגיש כאילו העולם מתפרק",

ישבנו בספסל עם פיצוחים בידיים, 

וסיגריות, 

ברור שהמון סיגריות, 

"תני לו להתפרק לינה, גם ככה את לא יכולה לעשות שום דבר,"

שטויות, הלוואי והייתי גיבורת על או משהו, 

כזאת שמוצאת את התרופה למחלות, או אנערף, מצילה זקנים מלמות, להשדד... 

"הלוואי והייתי יכולה לעשות משהו," אני אומרת לו,

מאלה שגיבורים, כלכך הרבה הצלחות אצלם בתחתונים, כזה שמזיין כל מה שמותר כמובן,אבל מי כבר תגיד לא?,  

הלוואי והמון כוחות על ועור של פיל אבל לפעמים לקפטן תחתונים יש בעיות משל עצמו, 

זעירות יותר, מוזרות יותר, 

אם זה חוקים של כמה לאכול ולאהוב מכל הלב זה חשוב אבל אז להפגע, 

ולזכור הכל, את כל מה שחשוב לא לזכור, 

זה עונש שהטילו עלינו, ועליי, ושאלות צצות בראשי של מה אם ככה ארגיש כל הזמן?,

שכל הזמן העולם מתפרק, 

אז מתי הוא יתפרק עד הסוף?,

ומה אם אפרק אותו כבר עכשיו?, 

"תני לעולם להתפרק לינה, הכל יהיה בסדר."