עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אפשר לפנות אליי במייל-
elaincrymoon@gmail.com
חברים
חכם דרבנו פואני ?Just Another GirlSpace Girlטה-פיטיIM AL
Do what I wantThe darkEmmelineדוןשחר אבגיMaskedCat
הדסRainשאריות של החייםתיאוBohemian Raphsody
נושאים
חיים  (28)
אהבה  (18)
כאב  (17)
רגשות  (14)
חברה  (13)
אני  (11)
דמיון  (9)
מציאות  (9)
יומני היקר..  (8)
סבל  (8)
חופש  (7)
בלוג  (6)
בעיות  (6)
טעויות  (6)
עצב  (6)
אכזבות  (5)
פריקה  (5)
שיגעון  (5)
שיר  (5)
שנאה  (5)
דימוי  (4)
עבר  (3)
פחד  (3)
מוות  (2)
משפחה  (2)
כתיבה  (1)
פגיעה  (1)
שדים  (1)
מילים-
-קוהרנטי
-ואגינלי
-רצוצה
-Не́нависть
-קורל

הביצים והבשר

20/02/2019 17:49
Elain
בלוג
חטיפים בדרך כלל מרעישים בלילות,
בדרך כלל גם אפשר להריח את הביצים שעל המחבת והבשר,
שומעים ומריחים עד כדי כך שכבר טועמים את הבשר והביצים שעוברים אצלך בגרון,
גם אם לפעמים לביצים אין באמת ריח,
ואמא בלילות לא מכינה בשר.
היא ישנה,אמא בלילות לא נמצאת במטבח.
ואני עדיין מריחה את כל מה שנמצא לי במטבח,מהחטיפים עד לביצים,
שואפת את הריח של כל אחד מהמאכלים בנפרד,צלילים שיוצרים הרמוניה במטבח,
בשלוש בלילה.

ארבע בלילה,עברה שעה,
אני עדיין לא ישנה וליבי לא ער למאכלים,
מין מערכת יחסים שכזאת שבסופה החלטתי להיפרד,
חשבתי שזה יהיה בריא יותר בשבילי.
לי היה קשה ולו פחות כי הוא אף פעם לא אהב אותי.
ארבע וחצי בלילה ואני עדיין שומעת ומריחה את הבישולים של אמא,
אני מתגעגעת אליו.
כי אוכל היה לי טעים,בגיל 8.
אוכל פעם היה משמח כשאני ואבא היינו הולכים לאכול פיצה,
כי לפיצה פעם היה טעם.
בגיל 16 אין טעם לפיצה,
בגיל 16 אין טעם לכלום,
במיוחד כשאתה יודע כמה קלוריות יש בכל דבר.

שש בבוקר,
אמא שלי קמה להרתיח את הקומקום,
והוא שורק,
ואני שמחה שאני סוף-סוף אני לא צריכה לדמיין את המטבח רועש בשביל השקט הנפשי שלי.
אמא שלי מכינה לי קפה,
עם שוקולית,
כי אני בת 16 אבל מבפנים גם בת 8,
ומוסיפה שלוש כפיות וחצי סוכר.
אני אוהבת מתוק.
אני סוף סוף מריחה קפה ולא בשר וביצים.
שש וחצי בבוקר,
אמא שלי מגישה לי את הקפה עד למיטה,
ואני לוגמת
אמא שלי התבלבלה בין סוכר למלח,
ואני ממשיכה לשתות,
כי סוף סוף יש טעם.



IM AL
21/02/2019 16:27
גם שמלוח טעים לך?
או שעצם זה שיש טעם כלשהו ?
הכתיבה נורא יפה.
וכן ריח של אוכל זה מדהים , זה יכול לשנות מצב רוח.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

ארכיון

אנחנו רובוטים שיכולים לציית אך מסרבים.
כולנו שדים ומלאכים כאחד,אנחנו שונאים ומתקשים לאהוב.