עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אפשר לפנות אליי במייל-
elaincrymoon@gmail.com
חברים
אני ?Just Another GirlSpace girlמואנהIM ALDo what I want
The darkEmmelineדוןשחר אבגיMaskedCatהדס
Rainשאריות של החייםתיאוBohemian Raphsody
נושאים
חיים  (28)
אהבה  (18)
כאב  (17)
רגשות  (14)
חברה  (13)
אני  (11)
דמיון  (9)
מציאות  (9)
סבל  (8)
יומני היקר..  (7)
בעיות  (6)
חופש  (6)
טעויות  (6)
עצב  (6)
אכזבות  (5)
פריקה  (5)
שיגעון  (5)
שיר  (5)
שנאה  (5)
בלוג  (4)
דימוי  (4)
עבר  (3)
פחד  (3)
מוות  (2)
משפחה  (2)
פגיעה  (1)
מילים-
-קוהרנטי
-ואגינלי
-רצוצה
-Не́нависть
-קורל

דורה ובוץ

11/02/2019 17:49
Elain
דמיון, חיים, מוות
רגליי היו עמוק בתוך הקרקע,כששלג מכסה את רגליי כך שבקושי רואים את המגפיים האדומות המכוסות בשלג.
תמיד אחותי צחקה עליהם,אמרה שהמגפיים שלי דומות לנעליים של בוץ החבר הקוף של דורה.
תמיד הזכירה את דורה,כי בלעדיה לא היה לי מושג על איזה בוץ היא מדברת,
תמיד הייתי משקר שלא הייתי רואה דורה בטלוויזיה בכיתה א',כי הייתי כבר יותר מדי בוגר בשביל הדברים האלה.
אם רק הייתי יודע כמה אני אתגעגע לתקופה שהייתי משתעשע מדורה ולקח לי יותר מדי זמן לענות לשאלות שלה,
ותמיד אמרתי לאמא שזה לא פייר ושדורה לא נותנת מספיק זמן כדי לענות על השאלות,
אבל אמא לא יכלה לעשות כלום חוץ מלעשות "נו,נו,נו" לדמות מצויירת בטלוויזיה,
ואומרת לדורה בקול כועס שהיא צריכה להפסיק לדבר ולשמוע מה יש לי להגיד.
הדמות האהובה עליי הייתה בוץ,הוא היה תמיד שמח ואהבתי קופים,
אמא תמיד קראה לי קופיף,
היא אמרה שאחרי הלידה היא הייתה בטוחה שיצא לה קופיף מהבטן ולא ילד,אבל אחרי שפתחתי את העיניים היא ראתה ש"אני הילד הכי יפה של אמא".
חפרתי בור קטן כדי להכניס את המגפיים שלי קצת יותר עמוק לשלג,שלא אצליח לראות את הגוון האדום שיש למגפיים.
תמיד התביישתי לספר שאני רואה דורה בטלוויזיה ואחותי תמיד צחקה עליי.
אבל אהבתי,אהבתי את הצבעים הבוהקים והחיוכים המצויירים של כולם ואת בוץ שקפץ כל הזמן,
והשאלות המטופשות של דורה שעכשיו אני יכול לענות עליהם בשניה ולהתלונן למה לוקח לה כל-כך הרבה זמן לשמוע את התשובה ולא להמשיך את עלילת הסיפור?
תמיד בוץ היה הדמות השנייה של הסיפור,זה שעוזר ומדבר עם דורה,
כשהיא מרכז העניינים,יודעת גם אנגלית,עברית וספרדית,היא יודעת את כל השפות ולא יודעת איך בוץ מרגיש,
תמיד היו מזכירים את דורה,את התספורת המטופשת שלה,
אבל אף פעם לא את בוץ,כשהוא כל הזמן היה לידה.
תמיד בוץ היה לידה,אבל אף פעם לא התייחסו אליו, הרי דורה תמיד דברה,אבל זה לא באמת משנה 
כי זה סך הכל סדרה מצויירת וכמו בחיים יש דמויות ראשיות ומשניות,כך גם בסדרות ילדים וסרטים והצגות,
בכל מקום יש דמויות ואתה הדמות שחשובה פחות.
רגליי היו עמוק בתוך הקרקע,כששלג מכסה את רגליי וכבר לא כל-כך רואים את המגפיים האדומות,
אבל זו עדיין הדמות המשנית,עם המגפיים האדומות,
שלאט לאט,
מטפטף ,
נוזל אדום,
על השלג הרך.
IM ALedyaRain
IM AL
13/02/2019 23:48
לא יודע אם זה משהו להתגאות בו, אבל הרבה פעמים מוצא את עצמי מסתכל על העולם במבט של צ'רלי בראון או סתם איזה סרט מצוייר, אולי זה עושה לי יותר קל להתמודד עם דברים.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

ארכיון

אנחנו רובוטים שיכולים לציית אך מסרבים.
כולנו שדים ומלאכים כאחד,אנחנו שונאים ומתקשים לאהוב.