מעבר שפחות נעים ועוקץ שגם היה מתוק ופרוותי.
העלנו זכרונות ובדיחות מפעם והדחקנו מקרים פחות טובים שקרו,
המון רגשות שהציפו שאני כבר לא זוכרת איך לתאר,הקור רוח שאני מנסה לשמור לנושאים האלה שנשארו לי אי שם בזכרונות,
האנשים שאני כל-כך רוצה לפגוש ובאותו הזמן נזכרת שזה היה סך-הכל כיתה בבית-ספר יסודי.
לא משהו רציני,לא משהו לעשות ממנו רעש,אך תמיד אני יכולה לעשות על זה רעש לעצמי,בתוך הראש.
ומאז התקופה הזו,התקופה הארוכה הזו,אני לא משחררת את העבר,
ואין שום סיבה למה,
כמו התמכרות לרחמים עצמיים שידועים כלא בריאים לי.
אבל היה לי כיף לדבר איתך,ולהעלות את הבדיחות הישנות,
אבל לצערי,קשה לי להמשיך ולהפנים.
אני משאירה את הרגשות שלי פה,כי את השיחה איתך היום,כנראה שאני לא אשכח.
;){kind=link}