עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אפשר לפנות אליי במייל-
elaincrymoon@gmail.com
חברים
חכם דרבנו פואני ?Just Another GirlSpace Girlטה-פיטיIM AL
Do what I wantThe darkEmmelineדוןשחר אבגיMaskedCat
הדסRainשאריות של החייםתיאוBohemian Raphsody
נושאים
חיים  (28)
אהבה  (18)
כאב  (17)
רגשות  (14)
חברה  (13)
אני  (11)
דמיון  (9)
מציאות  (9)
יומני היקר..  (8)
סבל  (8)
חופש  (7)
בלוג  (6)
בעיות  (6)
טעויות  (6)
עצב  (6)
אכזבות  (5)
פריקה  (5)
שיגעון  (5)
שיר  (5)
שנאה  (5)
דימוי  (4)
עבר  (3)
פחד  (3)
מוות  (2)
משפחה  (2)
כתיבה  (1)
פגיעה  (1)
שדים  (1)
מילים-
-קוהרנטי
-ואגינלי
-רצוצה
-Не́нависть
-קורל

משחקים בחצר האחורית

04/06/2015 22:40
Elain
מציאות, חיים, יומני היקר.., רגשות, פחד, עצב
"משחקים בחצר האחורית". 
למה לא צעקת מתיי שהם עשו את זה? , למה לא בכית?

ההצגה הזאת צמררה אותי. היא גרמה לי עוד שניה לבכות. 
וכן, זה כבר חלק מהמציאות שלנו, זה המציאות שלנו.
הם אנסו אותה.הצעקות שלה, הבכי, כול ההצגה...
מעט מאוד בני נוער נחשפים להצגה הזו, 
והם לא יודעים עד כמה אונס חמור.

"תראו... אני לא יודע כי אף פעם לא לימדו אותי בבית ספר-
-על אונס ועד כמה הוא חמור
-איך לחיות בהמשך,
-מה לעשות עם חיי
-למה בנות נחשבות לאובייקט מיני
אבל תראו, אני יודע לשיר שיר של ביאליק :) "

גם אני נחשפת לדברים האלה, אני כבר מפחדת ללכת ברחוב.
מפחדת ללכת ברחוב בלי שיזרקו לי מילה או שניים לא במקום.
אני מפחדת שמישהו פשוט יבהה במקומות אצלי שהוא לא אמור להסתכל.
וכן, אני רק בת 12. 
מקרה - אני הולכת ברחוב, היה בן-אדם די מבוגר שמחזיק את בנו בשתיי ידיו.
מסתכל עליי, ושורק לי.
"טוב נו... בטח לבשת צמוד.." זו סיבה לשרוק לי..?
אוקיי, זו הייתה סיבה לשרוק לי? 
לפעמים.. אני הולכת ברחוב, לבד.. ומרגישה ש- "אני לא בן-אדם, אני סתם גוף. ולגוף אסור לדבר."

תודה שקראתם 


כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

ארכיון

אנחנו רובוטים שיכולים לציית אך מסרבים.
כולנו שדים ומלאכים כאחד,אנחנו שונאים ומתקשים לאהוב.