עוד פעם התנגנה לה אותה המנגינה המוכרת, שעדיין נמצאת בראש שלי,
והמילים, המילים שלא רציתי לשמוע מעולם.
שוב פעם התמונה,שאתה מחייך שם, עם מישהי אחרת.
התמונה שלא תצא מעולם מהראש שלי ותישמר כמו בתוך אלבום ישן. וכשאפתח את האלבום? יפתח הכאב איתו.
כולכך רציתי ללכת אחורה.. לראות את החיוך שלך, מתיי שאתה עוד שמח.
לפחות תגיד לי עם אתה שמח איתה.. תזכור שאני תמיד כאן בשבילך, למרות שלא מגיע לך.
אבל ככה זה כשאוהבים.
והזכרונות, שצפים בתוך הראש שלי שכבר שחכת מזמן.
וכמו טיפשה, האמונה עדיין נמצאת שם התקווה לוחשת שיש ללב שלך עדיין מקום בשביל לאהוב אותו.
ובוכה, רק בוכה. כי את יודעת שאין כבר מוצא.. הלכת בדרך שאת רצית ללכת.. וחומות ענקיות פשוט עמדו מולך, זהו, ככה זה נגמר.. תשארי שם.. את לא יכולה ללכת אחורה, עוד פעם, כמו טיפשה האמנת לו, סמכת עליו, כמו טיפשה..
תודה שקראתם ♥
;){kind=link}