שהכול נשמר בפנים. הכול מתערבב. הבטן נמחצת, הגוף נלחץ..
הנשימות הכבדות... ואז נישברים. פשוט ככה,בקלי קלות לצערי.
בלי שאף-אחד ירגיש.. חוץ ממך.
ההרגשה הזאת.. באיזה שלב היא כבר עושה לך טוב.כי זה כבר משגע אותך, אז אתה לא יודע כבר מה לחשוב.
גם ככה.. אתה כבר לא יודע מה עושה לך טוב. אז כן,
ההרגשה.. שחגורה ארוכה על הבטן שלך.. ופשוט מוחצת את האיברים שלך. ככה זה מרגיש.
כן, אני משתגעת, כי אני כבר רגילה לזה.
זה מרגיש כיאילו...
אתה נהיה מבולבל מזה.. אין לך מושג מה לעשות. אתה אבוד בתוך העולם שלך.. בתוך הראש שלך.
אתה מסתיר את כול זה בחיוך, חיוך ממש קטן.וחושבים שאתה באמת שמח, חח התמימות..
זה עדיין מטריף אותך.. השיגעון הזה.. אתה לא יכול איתו. אתה מתחיל להרגיש כמו הנאה.. מהדיכאון הזה.
? ? ?
מה קורה לי.. אני מרגישה כיאילו אני מתחילה להשתגע לאט לאט,יום יום.. אני פשוט מפחדת.מעצמי?
תודה שקראתם ♥
;){kind=link}