הם צחקו עליי, הם פגעו בכול נקודה חלשה שבי..
הם דיברו, הלחש,השינאה.
אני עדיין עומדת שם, הרגליים קפאו, שתקו. אני עדיין צריכה לשחק את הדמות החזקה והקשוחה.
"אל תקשיבי להם, הכול שטויות."
סתם טיפשים, זה לא אמיתי.
"אל תקשיבי להם, לא."
בנות חזקות בוכות רק מבפנים, ואסור שמישהו יראה שאת בוכה,
צחקתי, למרות שהבכי עלה לי,
"באמת ניראה לכם שמזיז לי מכם?"
"כריסטל את לא בוכה. אל תבכי, לא."
סליחה. אכזבתי אותך כריסטל,שוב פעם.
תודה שקראתם ♥
;){kind=link}