עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אפשר לפנות אליי במייל-
elaincrymoon@gmail.com
חברים
חכם דרבנו פואני ?Just Another GirlSpace GirlמואנהIM AL
Do what I wantThe darkEmmelineדוןשחר אבגיMaskedCat
הדסRainשאריות של החייםתיאוBohemian Raphsody
נושאים
חיים  (28)
אהבה  (18)
כאב  (17)
רגשות  (14)
חברה  (13)
אני  (11)
דמיון  (9)
מציאות  (9)
יומני היקר..  (8)
סבל  (8)
חופש  (7)
בלוג  (6)
בעיות  (6)
טעויות  (6)
עצב  (6)
אכזבות  (5)
פריקה  (5)
שיגעון  (5)
שיר  (5)
שנאה  (5)
דימוי  (4)
עבר  (3)
פחד  (3)
מוות  (2)
משפחה  (2)
כתיבה  (1)
פגיעה  (1)
שדים  (1)
מילים-
-קוהרנטי
-ואגינלי
-רצוצה
-Не́нависть
-קורל
קפוצון
17/12/2019 16:21
Elain
בלוג
קפוצ'ון בצבע חרדל,
ודיכאון חסר צבע,
התקופות והימים עוברים לי תמיד אחרי שלושה ימים,
מוזר.
תמיד מחפשת איזה ריגוש ואיזה משהו שילהיב אבל מה,
למה אני לא אחת מהאלה שילהיבו אותי?
למה אני תמיד מחפשת אחרי האנשים הספציפיים האלה שיכניסו קצת ריגוש לחיי?,
ומה,אני איני יכולה לרגש את עצמי?
חושבת שכבר פגשתי את כל האנשים והסוגים,
אולי אפילו יותר מדי,
ומבין כל האנשים האלה הבן אדם היחיד שלא מצליחה להבין זה את עצמי,
למה אני ככה? ,
אחרי מה את כל הזמן רודפת יקירה?
שנינו יודעות שזו לא אהבה, 
מחפשת אחרי משהו שאין לו תשובה.

0 תגובות
מתכות
18/11/2019 23:13
Elain
כתיבה
אנשים מסתובבים עם מצלמות ברחבי העולם,
מצלמים נופים יפים ולרוב הנופים הם עצמם,
אנשים מסתובבים עם מצלמות ברחבי העולם,
מצלמים רגשות ותחושות בשיחות נמשכות עם בני האדם,
אנשים מסתובבים עם מצלמות קטנות ברחבי העולם,
עושים פלאש ומדגישים דעות שרובן לא מעניינות אף אחד,
אנשים מסתובבים עם מתכות ברחבי העולם,
הופכים מילים יקרות לפשוטות וריקות דרך מסך קטן,
אנשים מסתובבים עם מתכות ברחבי העולם,
גופה העירום בשנייה נשלח לכולם,
אנשים מסתובבים עם מתכות ברחבי העולם,
יכולים בכל רגע להפוך נשיקה לנשק חם,

וילדה תוהה נשארה במקומה,
האם אתה מלטף את אהובתך או מתכת קרה כשאתה מתעורר במיטה?
0 תגובות
הבוס בסוף המשחק
02/10/2019 03:21
Elain
בזמן האחרון,מציינים לי שאני יפה בפרצוף,
אולי זה היה יכול להיות מחמיא אם לא היית שמה לב שמנסים ללקק לך את התחת.
אנשים אוהבים להחמיא,בעיקר על דברים פיזיים,
על השעון זהב שקנית,על השיער שאיך שהוא כבר לא נושר,
ויש פעמים שהפרצוף שלך עולה לשיחה,סתם בלי סיבה.
זה למה קל היום לבחורות כמוני למצוא גברים,
כי אני יפה,ממלאת את הסטנדרט המושלם לבובה
 אבל עם פאנצ' מיוחד משלה,
גם אם אפליץ זה יצטייר כחמוד,
כן,לפעמים אני מרגישה בנוח כשלאנשים יש את אותו האופי בדיוק,אצלי כולם מצטיירים כאחד,
יכולה להתדמות להכי טפשה בעולם ולכל טייפ של בן אדם שאני ארצה,זה תמיד כל-כך קל אני אציין" ,אבל זה לא מעניין אף אחד כי בסופו של דבר הם רוצים רק לזיי,
בדרך כלל בנות שיפות מכוערות בטמטום,בגלל זה מורחת חיוך טיפשי על הפנים,
ועדיין זה לא מזיז אצלם שום דבר,
על הפנים,לפעמים מאוכזבת שכל מה שאנשים רואים זה יופי וחן,
הלוואי שמישהו היה יכול להרוס לי קצת את הפרצוף,
שיהיה לי קצת יותר מאמץ להשיג מישהו,
או להשיג משהו,זה כבר נהיה יותר מדיי קל להיות מלכת העולם,
לא צריך מאמץ בשביל לראות מבט חלול בעיניים של גבר שרואה אותך ככוס יפה,מנסה לעשות מוב כשהוא מסתכל רק על החזה,
ולפעמים כשאני אומרת שכולם משעממים מפרשים זאת כמישהי שהיא סתם,
ויכול להיות באמת,
מרגישה כמו הבוס בסוף המשחק,
יושבת על כסא יהלומים ולא מפחדת לדרוך על עוד יצורים,
זה לא נכון, אני כן אוהבת אנשים,
באמת מכל הלב,הבעיה שהם יותר מדי צפויים,
משתעממת בקלות,ואין מה לעשות,
והם עושים הכל בפשטות פשוט.
ואיך הם תמיד מנסים לפגוע,
כמה שתקרב אותם יותר אליך הסיכוי שהסכין המכוונת ללב שלך תפגע יותר טוב,
יותר חזק,
יותר מהר וכואב ובאמת שעדיף שלא,
ובשביל מה צריך להפגע,
לשחק דמות אחרת כל פעם מחדש כדי לא באמת לקרב את האנשים האלה יותר מדיי,
לפעמים זה מוזר לשחק כל פעם דמות אחרת,
פעם אחת את סתם שועלה,
או סתם טיפשה,
מכורה לסמים קשים לדוגמא,
שרמוטה גם היה,
אין לי דמות שהיא עד הסוף נקייה,
צוחקת באירוניות על כל אדם שלא יודע אם הכל נכון או הכל כלום,
מתרחקים בכוונה,
השגתי את מה שאני רוצה,
מתכננת שכולם יחשבו שאני דפוקה,
מתחננת שהעולם ידע שאני דפוקה,
אם אדם היה מספיק קרוב כנראה כבר היה שם לב למליון ואחת הדמויות שנדבקו לנפשי,היה מדבר איתי על זה,
או סתם מציין משפט,
אולי זורק הערה,
או סתם מבט עירום,
אחד רציני,שיגרום לי להפסיק לצחוק באירוניות,
אדם שבאמת ידע שהכל כלום,
וכלום זה הכל.
1 תגובות
חלשה ונשית
16/08/2019 03:05
Elain
שדים
תלשתי שיערות,
ואולי תלשתי את הדבר הלא נכון,
ואולי היה עדיף את הכנפיים שלי במקום,
כי הן חסרות כל משמעות,
לא מסמלות שום דבר מיוחד,
פנים חתוליות ואף מחודד,
רגשות אשם צפות עד למעיים,
אנשים לא מבינים שלשדים גם היו כנפיים,
אנשים לא מבינים כי אנשים הם עיוורים,
זה תמיד כל כך קל לשקר להם בפנים,
זה קצת עוקץ אבל לא רלוונטי עד כמה הם אהובים,
להקיא רגשות אשם שחורות ואולי קצת ניקוטין,
לנגב את הפה ולקבל ליטוף נעים,
ממנו,בעיקר,
כי הוא עבר אותו דבר,
והוא זה שאמר,
 תתלשי כנפיים ותנסי פעם אחת להיות בת אדם,
אומר באדישות אבל עם המון אהבה,
רק אלוהים יודע למה הוא עוזר דווקא לה,
יש הלוחשים כי הוא מתחנן לסליחת חטאיו,
יש הלוחשים כי ככה אותה הוא אהב,
בדיוק ככה,עם רגשות אשם וקרחות בשיער,
אהב אותה מתחננת חלשה ונשית,
לא ידע שהחלשה שתפיל אותו היא בעצם לילית.

0 תגובות
באסה
25/04/2019 04:31
Elain
לגלות שאת משחקת בן אדם שהוא לא את,כבר כמות זמן די מכובדת, 
ששכחת כבר את כמות הזמן, 
בדיוק כמו ששכחת את עצמך.
0 תגובות
שמלה אדומה
23/04/2019 03:28
Elain
את ההגדרה של שלמות,
את ההגדרה של פשוט,
את פשוטה,וזה לא משהו רע,
כי בעולם שלנו כולנו מנסים להיות מיוחדים,יחודיים,
כולנו מנסים,

מנסים יותר מדי,
מזוייפים, כמעט כמו קיילי ג'נר,
שהיא עכשיו מלכת העולם,
מלכת ההצלחה,מלכת הסיטואציה,
וזה בסדר לאהוב אותה,
כי היא מלכה בדרכים משלה,
אבל את,
נורא פשוטה,
את לא מנסה,
את פשוט מצליחה,
ושמה על עצמך שמלה אדומה,
פשוטה,
ומבלי לנסות,
את יפה,
מכל קיילי ג'נר אחרת.

1 תגובות
שעון מזהב
24/03/2019 00:19
Elain
חופש
השעה רבע לתשע בבוקר.
רבע שעה נסעתי למקום העבודה החדש שלי,חצי שעה הלכתי לאיבוד בין המשרדים,
ניגשה אליי עובדת יפיפייה שהעבירה רק לי סיור בקומה שבה אני עובד וסיימה הכל בעשר דקות.
לקח לי חצי דקה להבין שהעבודה לא מתאימה לי,
כולם כאן רצים,הולכים ושבים עם שעונים יוקרתיים שנגמר בהם הזמן.
ידיים מלאות בדפים מוחתמים בלוגו גדול של החברה הנחשבת הזו שכל-כך רציתי לעבוד שם,
להגיד ולהלל את שם החברה שבה אני עוסק מול החברים הישנים שלי מהתיכון,
להראות להם שאני התקדמתי והם קצת פחות.
להראות להם מה היא באמת הצלחה,
כן,זו העבודה המושלמת בשבילך!
אתה תוכל להלל את הכסף ולקנות כל מה שעולה לרוחך.
אפילו את השעון מזהב שיש בדיוק לכולם,
ותוכל להתאחד ולענוד בדיוק את אותו השעון,
שהזמן שלך בו מתרוקן כל שניה ושניה שאתה נמצא במקום העבודה.

0 תגובות
קצת פוזיטיביות בכל הזבל
05/03/2019 16:38
Elain
בלוג, יומני היקר..
טוב אז היה לי יום איכות עם עצמי שבמהלכו בכיתי צחקתי אהבתי כעסתי ובעיקר הערכתי,(והכל עם עצמי),
ורציתי רק להגיד שקודם כל,
כל מה שמסביבכם הוא כל-כך לא מובן מאליו ואתם צריכים להעריך כל דבר טוב שנמצא בחייכם,
חברים זה דבר כל-כך נפלא אפילו אם זה אחד או שניים,
עצם העובדה שהם קיימים ואכפת להם זה כבר משהו מצוין,
צאו מהטלפונים ומהמקום הנוחות שלכם ופשוט תהיו,תחיו,תחקרו,
אפילו אם זה סתם לשבת דקה ולחשוב מה אתה עושה עם חייך ואיך אתה ממשיך עם עצמך,
ואיך אתה משלים עם העובדה שהיותך אתה וממשיך הלאה,
אני לא איזה פרופסור מוח ולא לקחתי אסיד,
סתם לפעמים תעריכו דברים יותר מבדרך כלל,
וזה יעשה רק טוב,
כי מחשבות חיוביות מושכות דברים חיוביים,
ולפעמים אנשים אומרים את זה וזה חופר,
אבל לא הרבה אנשים מפנימים עם זה,
וזה מסוג המשפטים והמילים שצריך תמיד להגיד לאנשים,
כי זה מסוג הדברים שתמיד שוכחים .
לילה טוב.
0 תגובות
הביצים והבשר
20/02/2019 17:49
Elain
בלוג
חטיפים בדרך כלל מרעישים בלילות,
בדרך כלל גם אפשר להריח את הביצים שעל המחבת והבשר,
שומעים ומריחים עד כדי כך שכבר טועמים את הבשר והביצים שעוברים אצלך בגרון,
גם אם לפעמים לביצים אין באמת ריח,
ואמא בלילות לא מכינה בשר.
היא ישנה,אמא בלילות לא נמצאת במטבח.
ואני עדיין מריחה את כל מה שנמצא לי במטבח,מהחטיפים עד לביצים,
שואפת את הריח של כל אחד מהמאכלים בנפרד,צלילים שיוצרים הרמוניה במטבח,
בשלוש בלילה.

ארבע בלילה,עברה שעה,
אני עדיין לא ישנה וליבי לא ער למאכלים,
מין מערכת יחסים שכזאת שבסופה החלטתי להיפרד,
חשבתי שזה יהיה בריא יותר בשבילי.
לי היה קשה ולו פחות כי הוא אף פעם לא אהב אותי.
ארבע וחצי בלילה ואני עדיין שומעת ומריחה את הבישולים של אמא,
אני מתגעגעת אליו.
כי אוכל היה לי טעים,בגיל 8.
אוכל פעם היה משמח כשאני ואבא היינו הולכים לאכול פיצה,
כי לפיצה פעם היה טעם.
בגיל 16 אין טעם לפיצה,
בגיל 16 אין טעם לכלום,
במיוחד כשאתה יודע כמה קלוריות יש בכל דבר.

שש בבוקר,
אמא שלי קמה להרתיח את הקומקום,
והוא שורק,
ואני שמחה שאני סוף-סוף אני לא צריכה לדמיין את המטבח רועש בשביל השקט הנפשי שלי.
אמא שלי מכינה לי קפה,
עם שוקולית,
כי אני בת 16 אבל מבפנים גם בת 8,
ומוסיפה שלוש כפיות וחצי סוכר.
אני אוהבת מתוק.
אני סוף סוף מריחה קפה ולא בשר וביצים.
שש וחצי בבוקר,
אמא שלי מגישה לי את הקפה עד למיטה,
ואני לוגמת
אמא שלי התבלבלה בין סוכר למלח,
ואני ממשיכה לשתות,
כי סוף סוף יש טעם.



1 תגובות
דורה ובוץ
11/02/2019 17:49
Elain
דמיון, חיים, מוות
רגליי היו עמוק בתוך הקרקע,כששלג מכסה את רגליי כך שבקושי רואים את המגפיים האדומות המכוסות בשלג.
תמיד אחותי צחקה עליהם,אמרה שהמגפיים שלי דומות לנעליים של בוץ החבר הקוף של דורה.
תמיד הזכירה את דורה,כי בלעדיה לא היה לי מושג על איזה בוץ היא מדברת,
תמיד הייתי משקר שלא הייתי רואה דורה בטלוויזיה בכיתה א',כי הייתי כבר יותר מדי בוגר בשביל הדברים האלה.
אם רק הייתי יודע כמה אני אתגעגע לתקופה שהייתי משתעשע מדורה ולקח לי יותר מדי זמן לענות לשאלות שלה,
ותמיד אמרתי לאמא שזה לא פייר ושדורה לא נותנת מספיק זמן כדי לענות על השאלות,
אבל אמא לא יכלה לעשות כלום חוץ מלעשות "נו,נו,נו" לדמות מצויירת בטלוויזיה,
ואומרת לדורה בקול כועס שהיא צריכה להפסיק לדבר ולשמוע מה יש לי להגיד.
הדמות האהובה עליי הייתה בוץ,הוא היה תמיד שמח ואהבתי קופים,
אמא תמיד קראה לי קופיף,
היא אמרה שאחרי הלידה היא הייתה בטוחה שיצא לה קופיף מהבטן ולא ילד,אבל אחרי שפתחתי את העיניים היא ראתה ש"אני הילד הכי יפה של אמא".
חפרתי בור קטן כדי להכניס את המגפיים שלי קצת יותר עמוק לשלג,שלא אצליח לראות את הגוון האדום שיש למגפיים.
תמיד התביישתי לספר שאני רואה דורה בטלוויזיה ואחותי תמיד צחקה עליי.
אבל אהבתי,אהבתי את הצבעים הבוהקים והחיוכים המצויירים של כולם ואת בוץ שקפץ כל הזמן,
והשאלות המטופשות של דורה שעכשיו אני יכול לענות עליהם בשניה ולהתלונן למה לוקח לה כל-כך הרבה זמן לשמוע את התשובה ולא להמשיך את עלילת הסיפור?
תמיד בוץ היה הדמות השנייה של הסיפור,זה שעוזר ומדבר עם דורה,
כשהיא מרכז העניינים,יודעת גם אנגלית,עברית וספרדית,היא יודעת את כל השפות ולא יודעת איך בוץ מרגיש,
תמיד היו מזכירים את דורה,את התספורת המטופשת שלה,
אבל אף פעם לא את בוץ,כשהוא כל הזמן היה לידה.
תמיד בוץ היה לידה,אבל אף פעם לא התייחסו אליו, הרי דורה תמיד דברה,אבל זה לא באמת משנה 
כי זה סך הכל סדרה מצויירת וכמו בחיים יש דמויות ראשיות ומשניות,כך גם בסדרות ילדים וסרטים והצגות,
בכל מקום יש דמויות ואתה הדמות שחשובה פחות.
רגליי היו עמוק בתוך הקרקע,כששלג מכסה את רגליי וכבר לא כל-כך רואים את המגפיים האדומות,
אבל זו עדיין הדמות המשנית,עם המגפיים האדומות,
שלאט לאט,
מטפטף ,
נוזל אדום,
על השלג הרך.
1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 הבא »
ארכיון

אנחנו רובוטים שיכולים לציית אך מסרבים.
כולנו שדים ומלאכים כאחד,אנחנו שונאים ומתקשים לאהוב.